(קישורים בתוך הטקסט) מה מתרחש (:
אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות בפרק קצרצר במיוחד.
האתגר הכי גדול בלעשות מחקר רשת הוא לא המחקר, וגם לא הרשת, אלא "הלעשות". בשביל זה צריך להיות מודעים לתחום ולפוטנציאל הקסום שעומד מאחורי הסתכלות על העולם דרך קווים ונקודות. את המודעות לתחום אנו מחויבים להעביר הלאה, או בפראפרזה על דבריו של ז'ק קוסטו, חוקר האוקיינוסים המפורסם:
"כשלבן אדם יש הזדמנות לגלות דברים יוצאים מהכלל, מכל סיבה, אין לו או לה שום זכות לשמור זאת לעצמם."
והנה, בזמן שקראתי את ספרו של לינטון פרידמן "The Development of Social Network Analysis", נתקלתי בדיוק בדוגמא ההפוכה:
אנשים שגילו דברים מדהימים, שלא רק ששמרו אותם לעצמם, אלא גם באו בטענות לאלה שהפיצו אותם, והנה הסיפור:
פרימן, מחבר הספר, היה סוציולוג וחוקר רשתות שכתב מאמרי יסוד בתחום ה-SNA ואפילו הקים את האפליקציה הראשונה לניתוח רשתות (אותה הזכרנו בפרק 23).
בספרו, הוא מבקר את תגליתו של ברבאשי, הפיזיקאי וחוקר הרשתות המפורסם, בנושא מודל
ה-Preferential Attachment שנגענו בו בפרק 3 בנטפריקס, אותה תגלית שבכל רשת נמצא התפלגות "זנב ארוך". הביקורת של פרימן היא לא על התגלית עצמה אלא על זה שמדובר בתגלית בכלל.
טענתו של פרימן, ושמעתי את הטיעון הזה מסוציולוגים מובילים נוספים, היא שאותה התפלגות "זנב ארוך" ברשתות התגלתה כבר לפני כמאה שנה על ידי ג'ייקוב מורנו, הפסיכולוג החברתי שעסקנו בו בפרק 2.
בגדול, הם צודקים.
מורנו ושותפיו למחקר פרסמו מאמר עוד בשנת 1938 שמראה שברשתות החברתיות שהם חקרו ישנם צמתים מרכזיים עם הרבה קשרים ואילו רוב הצמתים הם בשוליים ויש להם מעט מאד קשרים. הם לא קראו לזה התפלגות "זנב ארוך", אבל הם כן הראו שלא מדובר בהתפלגות נורמלית או ביד המקרה, והם הוכיחו זאת בצורה מקורית:
הם לקחו את הצמתים ברשתות שהם חקרו והגרילו בינהם קשרים באופן רנדומלי.
כשהם בחנו את התפלגות הקשרים הרנדומלית, הם הראו שמדובר בהתפלגות נורמלית, כלומר, כשיד המקרה היא זו שאחראית על מי נמצא בקשר עם מי, יהיו למעט צמתים הרבה קשרים, למעט צמתים מעט קשרים, והרוב יהיו "באמצע".
הסיבה שאני אוהב את הדוגמא הזו היא כי כך בדיוק עובד אלגוריתם הלובאין לגילוי קהילות ברשת שדיברנו עליו בפרק 5. האלגוריתם משווה בין הקשרים ברשת "האמיתית" לקשרים ברשת "רנדומלית" שהוא מייצר על סמך אותם צמתים ומההשוואה בין שתי הרשתות הוא יכול להסיק איזה קשרים שייכים לקהילה ואיזה לא. מורנו ושותפיו גם הראו שההתפלגות, שאז עדיין לא קראו לה "זנב ארוך", מאפיינת לא רק את הרשתות שחקרו אלא גם את התפלגות ההון, למשל, וזה משהו שהיום אנחנו לוקחים כמובן מאליו.
ובכל זאת, למרות שלמורנו היה פור של 60 שנה, המאמר שלו צוטט רק כ-400 פעם לעומת מאמרו של ברבאשי שזכה ליותר מ-40 אלף ציטוטים, כלומר, הבדל של שני סדרי גודל.
ההסבר של פרימן לכך היה אישיותו של מורנו, או כפי שניסח זאת "Moreno was a troubled man".
בפשטות, לפי פרימן, מורנו היה חרא של בן אדם ולכן לא נמצאו לו ממשיכים.
אבל באותו ספר, פרימן מצביע על נתון שיכול אולי להסביר את זה טוב יותר.
במחקר על רשת של ציטוטים אקדמאיים, פרימן הראה שחוקרי רשת סוציולוגים נוטים, באופן קיצוני יותר מאחרים, לצטט רק את "המחנה" שלהם.
ברור שזו לא הסיבה היחידה לכך שברבאשי קצר את התהילה של מורנו. ברבאשי הדגים את התגלית שלו על מגוון רחב הרבה יותר של רשתות, ועל רשתות גדולות משמעותית מאלה של מורנו. זה לכאורה לא חוכמה, כי בתקופתו של מורנו, לא היו הכלים שעמדו לרשותו של ברבאשי. אבל הסיפור הוא לא למי מגיעה התהילה אלא האם הלקח נלמד. האם אנו עושים כמיטב יכולתנו להפיץ את הבשורה?
ניסיון כזה קרה החודש כשד"ר אוסי מוקרין מאוניברסיטת חיפה חברה לד"ר הילה דה ליאון מהטכניון ולפרופ' יורם לוזון מאוניברסיטת בר אילן להרים כנס בנושא מחקרי רשת אפידמיולוגיים לזכרה של נועם רוזנבוים, שהייתה חוקרת אפידמיולוגית מבטיחה שנפטרה בטרם עת כתוצאה מסרטן.
בכנס השתתפו לא רק מומחים לתחום הרשת, כמו פרופ' ראובן כהן מבר אילן או רמי פוגץ' מאוניברסיטת בן גוריון, אלא גם מומחים מתחומים אחרים וכלל פאנל בהשתתפות העיתונאי נדב אייל והרצאה של חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.
תרומתי הצנועה לקמפיין להעלאת המודעות לתחום הרשתות, היא ריאיונות שנתתי בזמן האחרון לערוץ "כאן" אצל ערן זינגר ולפודקאסט "שאלה טובה" של אסף פול כהן ושם ניסיתי להסביר קצת על התחום ומה הקסם שבו.
בריאיון אצל זינגר, דיברתי על ניתוח רשתות בעיקר בהקשר פוליטי, כולל ניתוחים מהעת האחרונה רגע לפני העוד בחירות. הריאיון הזכיר לי שורה מהסרט "מאנק":
מדובר בסרט, לדעתי מוצלח מאד, שמתאר את הסיפור מאחורי כתיבתו של הסרט "האזרח קיין" על ידי התסריטאי הרמן מאנק, תוך כדי שהוא נמצא בלחץ זמנים מטורף.
בשלב מסויים, כשהבוסים שואלים אותו איך הוא התקדם, מאנק מגיש להם את חוברת התסריט, חוברת עבה מאד, וכשהם נראים קצת מופתעים הוא אומר: "אם היה לי יותר זמן, הייתי כותב קצר יותר."
הצורך לתמצת את המסר לכמה דקות ושעדיין יהיה ברור ונגיש זה אתגר גדול.
לא יודע אם עמדתי בו, אבל אני מקווה שבאמצעות הריאיון נושא הרשת הונגש לקהלים נוספים והוא יכול אולי לסייע לעוסקים בתחום לחדד מסרים.
לעומת זאת, הריאיון לפודקאסט "שאלה טובה" הוא כנראה תמונת הראי לריאיון הקודם. היתרון הוא ששם היה זמן להתפלספויות בנושא הרשת וחפרנו על רשתות בארגונים, סייבר, קורונה ביולוגיה ומה לא. החסרון העיקרי בריאיון ההוא זה שהסוף שלו מאד רחוק מההתחלה. לכן אני מציע להתחיל להקשיב מדקה 6-7. מקווה שהבנתם את הראש ובתמורה, אני מקצר לכם כאן.
אני מצרף כאן את התמונות והקישורים לניתוחים השונים שאוזכרו במהלך הראיונות:
כמובטח, הנה מספר ביקורות מרחבי המרשתת:
מתן זולדן כתב בלינקדאין בתמציתיות אופיינית:
הקשבתי לפודקסט. ממש מעניין.
לעומתו, Ellabi השתפכה קצת יותר בפודקאסטאדיקט:
אחד הפודקאסטים הטובים שפגשתי. נושא רציני, הגשה מרתקת
תודה רבה מתן ואלה! יוליה שנרר המליצה בפודקאסט פלייליסט על פרק 25:
פרק מעניין על רשתות סמנטיות. אבל אני בעיקר ממליצה עליו בגלל הדוגמא של חברת Smartech שלוקחת פתרונות קיימים בתעשייה אחת ומנסים ליישם אותם בתעשיה אחרת. זאת אומרת פתרון טכנולוגי מעולם הבנייה שאפשר ליישם בעולם הרכב. הם משתמשים במדע הרשתות כדי לייעל את תהליך הלמידה שלהם של תהליכים מתעשיות שונות.
בפרס הביקורת המבוזבזת של השנה זכתה היוזרית @NaamaAriella (הידועה כ"סימפית של השם יתברך" בטוויטר) שטענה שהיא המליצה לחברה על הפודקאסט, אבל החברה לא שומעת פודקאסטים...
בסוגיה מענינת נגע יואב וולנסקי שהמליץ בפייסבוק למתעניינים בתורת הגרפים על נטפריקס כ"Side dish"
ואולי באמת הגיע לעשות פרק שמוקדש לתורת הגרפים? השאלה הזו עלתה גם ממאזין נוסף ונראה לי שצריך איזה פודקאסט שירים את הכפפה.
אז כפי שהבנתן, אתן תכתבו ביקורות - ורצוי גם לתייג – ואני אעלה לפודקאסט! רוצים רק לדרג? מוזמנות ומוזמנים לתת 5 כוכבים לפודקאסט בספוטיפיי, אפל-פודקאסטס או בכל פלטפורמה אחרת שאתם שומעים בה פודקאסטים. ניתן לדרג גם בפודקאסט-אדיקט (בטאב של ה-reviews). מותר ומומלץ להעלות פוסט ולתייג את נטפריקס בפייסבוק/טוויטר/אינסטגרם או לינקדאין ושוב, פוסטים יצירתיים במיוחד יושמעו בפרקים הבאים.
ואם עוד לא עשיתן לייק בדף של נטפריקס בפייסבוק, זה הזמן. אתרים עם יותר לייקים, מקבלים יותר חשיפה. לינקים לכל הפלטפורמות שציינתי נמצאים בלינק ההרחבות לפרק שנמצא בתיאור הפרק באפליקציית הפודקאסטים. אתם כבר שם? תעשו Subscribe.
לפניות/הערות/הארות/הצעות ועוד: שלחו מייל!
נתראה בפרק הבא של נטפריקס.