מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. אחד מהדברים מעוררי ההשראה ששמעתי בהקשר של ניתוח רשתות חברתיות הוא מה שאמר מארק סמית', המייסד של תוכנת ניתוח הרשת NodeXL (שכיסינו בפרק 22). בראיון עימו, מארק שאל באופן רטורי: "נניח שאנחנו מערכת של עיתון ושמענו על הפגנה של 50 אלף איש בכיכר – מה, לא נשלח צלם? אבל, הוא המשיך, אירועים מסוג זה קורים כל הזמן ברשתות החברתיות. האם אנחנו מבינים מה קורה שם?" לדעתי התשובה היא לא ממש. כלומר, למעט חשיפת פוסטים שערו

רקע והקדמה בפוסט זה ננתח את רשת הטוויטר בישראל בזמן הפיגוע בדיזינגוף (7/4/22): ב-7 באפריל ירה מחבל ברחוב דיזינגוף והרג שלושה. המחבל נמלט והחל מרדף שנמשך כעשר שעות עד להריגת המחבל. באמצעות ה-API של טוויטר, אספתי אלפי טוויטים שהכילו מילים אינדיקטיביות לאירוע ("פיגוע", "תל אביב", "דיזינגוף") מהם נבנתה הרשת. קצת על כלי הניתוח לטובת הניתוח, נעשה שימוש במערכת ניתוח הרשתות – Gephi - בה עסקנו בפרק 21 (פודקאסט/בלוג). אנצל את ההזדמנות לדווח שהיא יצאה בגרסה חדשה (0.9.3) אחרי שנים של הדח

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לפני הכול, אני שמח לבשר שבימים אלו סיימתי לכתוב את "ספר הרשתות הגדול" (שם זמני) שאנשאללה יצא בקרוב. אגב, אני ממש פתוח לרעיונות לשם של הספר, אז אם יש לכם/ן כאלה – אשמח לשמוע! בדומה לפודקאסט, מטרת הספר היא להנגיש את הנושא לציבור רחב ככל הניתן ולכן הוא נכתב באופן ידידותי למשתמש, עם הפניות להרחבות (לחובבי וחובבות ז'אנר ההרחבות. מסתבר שיש כאלה). כמובן שלמנויי האתר של נטפריקס www.SNApod.net הספר יוצע בהנחה,

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כן, זה נשמע קצת מוזר שפרק 24 הוא פרק מבוא, אז אסביר: נטפריקס חוגג היום בדיוק שנתיים. שנתיים בחיים של פודקאסט זה מקביל למשבר גיל העמידה בחיים של בן אדם. בגיל כזה יש כאלה שמחפשים להחיות את הנעורים האבודים, למשל, לעשות צניחה חופשית, לקנות ג'יפ שלעולם לא ייראה שטח, או להזריק בוטוקס. הפודקאסט ואני - אחרי התייעצות משותפת - בחרנו לרגל האירוע לרענן ולעדכן את פרק המבוא. לחובבות וחובבי הנוסטלגיה שבינינו, המבו

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לפני סיום הסקירה של המערכות לניתוח רשת ודירוגן הסופי, הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות לדבר על נתונים ודירוג בהקשר של הצלחה והשפעה ברשת, שזה נושא שיצא לי להרצות עליו בזמן האחרון. דירוג פודקאסטים הוא פיצ'ר חדש שהכניסה אפליקציית ספוטיפיי, שהיא האפליקציה שאחוז גדול מהמאזינות והמאזינים שלנו משתמשים בה. כמה גדול? אז כ-30 אחוז מאזינים לנטפריקס דרך ספוטיפיי. חצי מכך, כלומר, באיזור ה-15%, מאזינים דרך אפל. שליש, א

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. הסלוגן "דאטה יש כמו חול, ואין עם מה לאכול" הוא הסיבה לסדרת הפרקים הזו, שבה התיימרנו ונמשיך להתיימר לסקור את כל התוכנות החינמיות לניתוח הדאטה שלנו כרשת, נכון לשנת 2022. ועכשיו, כבר נגמרו התירוצים למה לא ניתחנו את הנתונים שלנו כרשת. אבל אם כבר מדברים על דאטה ותירוצים, מה התירוץ למחסור החמור בפודקאסטים בנושא דאטה? אני יודע שזה לא יהיה קל, אבל עזבו שניה את מדע הרשתות ובואו נסתכל באופן רחב על כל עולם הנת

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כמו שחברים שלי יודעים, על המצבה שלי ביקשתי שיהיה כתוב "הוא צדק". אני לא אוהב לטעות אבל כשהאירוע הנדיר הזה קורה, אני אוהב לצטט את המשפט הבא: "כשאתה מפנה אצבע מאשימה לעבר מישהו, לפחות 3 מהאצבעות שלך מופנות אליך." והנה זה קרה. אז טעיתי ובאתי לתקן. הכל התחיל כשקראתי לא מזמן ראיון של פרופ' רובין דנבאר לעיתון "הארץ" לקראת צאת ספרו החדש. הכותרת של הראיון הייתה: " פרופ' רובין דנבר ה

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש 😊 אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. בפוסט שפורסם לא מזמן בפורום אנליסטים בפייסבוק, מישהו הציג את הבעיה הבאה: הוא רוצה לדעת איזה מוצר של החברה שלו קונים בדרך כלל עם איזה מוצר. בירור קצר העלה שהוא לא יודע לתכנת אבל הרבה יותר חמור מזה, הוא לא מכיר את פרק 19 בנטפריקס על ניתוח רשתות בתעשייה שבה דנו בדיוק בבעיות האלה. אז בעיה אחת לפחות הצלחנו לפתור, אבל מה לגבי תיכנות? רק מתכנתים יכולים לנתח רשת? בהקשר הזה אני נזכר

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. תחום חדש ומלהיב בעולם מדע הנתונים. פרק קצר זה הוא חלק מסדרת פרקי פיילוט לפודקאסט "עושים תנ"ך" של יותם שטיינמן והנושא הוא "מדוע חשוב לדעת סטטיסטיקה והתפלגויות כשמתווכחים עם אלוהים". אנחנו אוהבים לחשוב על החיים כהתפלגות נורמלית או התפלגות פעמון – יש קצת כאלה וקצת כאלה אבל הרוב באמצע. כמו גבהים של אנשים: יש קצת גבוהים וקצת נמוכים, אבל רובנו נמצאים באמצע. אבל מה לעשות, והרבה דברים בחיים

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לא פעם השתמשנו לצד המונח "רשת" ממדע הרשתות גם במונח "גרף", מתורת הגרפים. זה נשמע קצת אותו דבר, אבל זה לא בדיוק. שמתי לב לבעיית ההמשגה הזו כשעדכנו את הערכים בויקיפדיה והוספנו את הערך "מדע הרשתות". אז נעשה קצת סדר. מדע הרשתות נמצא בתווך בין שני תחומים: מצידו האחד של מדע הרשתות נמצא תחום תורת הגרפים, שהיא במקור מתחום המתמטיקה, ועוסקת במודלים תאורטיים של גרפים. בתורת הגרפים, לא אכפת

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. היום הבאתי אורח מיוחד לסדרה העוסקת ביישומים של מדע הרשתות בהייטק ובתעשייה, אבל כדי באמת להציג אותו, אני צריך להתחיל מההתחלה. וכמו כל התחלה טובה, היא התחילה מכישלון. סיפרתי על זה בפרק הראשון של הפודקאסט אז לא ארחיב, רק אזכיר שכישלון מקצועי הוא מה שהביא אותי למדע הרשתות. כישלון - וההוא מ-MIT. אותו אחד שהפגיש אותי לראשונה עם הרעיונות שאז נשמעו לי מופרכים שקשורים לתכונות אוניברסליו

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. הסיבה שאני כותב "ראשון" ולא "יחיד" זה כי ראשון נשמע יותר חשוב ו"יחיד" נשמע קצת לבד. אבל גם כי אני משוכנע שככל שאנשים יחשפו יותר למדע הרשתות, ויבינו את הפוטנציאל הטמון בו, הם יגלו שנטפריקס לא מספיק לכסות אפילו את קצה הקרחון של התחום העצום הזה. לפני שנגיע לליבת הענין, שזה לשמוע מאנשים שעובדים עם מדע הרשתות ביומיום, נקדיש קצת זמן לדיסוננס של תחום מחקר הרשתות: הכוונה היא לדיסוננס בין

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בשבועיים האחרונים יצאתי להרפתקה באפליקציה שנקראת קלאבהאוס. לבומרים שבינינו, זו אפליקציה שמאפשרת לנהל שיחות בחדרים וירטואליים ועד לא מזמן היתה זמינה למכשירי אפל בלבד. כאחד מראשוני האנדרואידים ושבע הממלכות הייתי סקרן לראות ממה החבר'ה עם האייפון מתרגשים כל כך, אז התחלתי לשוטט בין החדרים השונים והשיחות שהתנהלו באפליקציה ולצד כמה חדרים מעוררי השראה, הגעתי למסקנה שרוב החדרים באנגלית עוסקים בפיתוח אישי, הסברים על קלאבהאוס ובביטקוין. לעומת זאת ר

לסאחים יש את האוסקר, לחנונים יש את אייקון, לקהילה הגאה את האירוויזיון ולמדע הרשתות יש את Networks 2021. מדובר בכנס שצפוי להיות הגדול בתחומו בהיסטוריה ויכיל יותר מ-850 הרצאות שונות. גם לישראל יש שם נציגות מכובדת מכלל קצווי הקשת האקדמאית מאוניברסיטת בר אילן, חיפה, בן גוריון ועוד. בכלל, ישראל, גם בתחום זה, במקום לא רע על המפה העולמית. מאמר שבחן את שיתופי הפעולה האקדמאיים בתחום מצא שהמובילות הן כמובן ארה"ב, סין והאיחוד האירופי ואחריהן יפן, קוריאה וברזיל אבל מייד אחר כך ישראל ו..

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. בפרק זה נסיים את הראיון מחלק א' עם פיני יחזקאלי העוסק שנים רבות התחום חקר הרשתות הארגוניות או ONA, Organizational Network Analysis. חלק זה של הראיון יעסוק בקהילות וידע בארגונים. לאחר הראיון, נבהיר חלק מהמושגים שעלו בו ונגלה ש-ONA, כפי שהוא נעשה כיום, סובל ממחסור בכלים ושיטות שמדע הרשתות פיתח לאורך השנים, בדגש על יכולות בעולם הביגדאטה. לכן נדגים כיצד אפשר לשלב אותם בניתוח הרשתי ומה נרוויח מכך. לא חסרים

מנהלים לא מנהלים אנשים! מנהלים מנהלים את הקשרים בין האנשים! מה ההבדל בין ארגון שפועל באופן דמוקרטי, לאותו ארגון שפועל באופן דיקטטורי? האנשים הם אותם אנשים! הקשרים - זה מה שעושה את ההבדל. פנחס (פיני) יחזקאלי מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. פיני יחזקאלי, שעוסק כבר זמן רב בניתוח רשתות ארגוניות או Organizational Network Analysis (ONA), ירחיב את אופקינו בכל הקשור להבנה טובה יותר של ארגונים. בפודקאסט נגענו כבר פה ושם ב-ONA

What's the rumpus 😊 I'm Asaf Shapira and this is NETfrix, the Network Science Podcast. In the last few weeks, months and even years, there's a buzz about the issue of polarization in politics. Partisanship seems to manifest itself everywhere from the House of delegates to social media, Maybe, that's why we prefer to stay in our echo chamber castles because out there, we know it's a killing zone for different opinions. For some, a bit more old-fashioned, I guess, this ain't

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס היה לי את הכבוד לארח בפרק זה את ד"ר אוסי מוקרין, מרצה בכירה בחוג למערכות מידע באוניברסיטת חיפה. גילוי נאות: ד"ר אוסי מוקרין, הזמינה אותי ב-2019 להנחות כנס באוניברסיטה בנושא מדע הרשתות במסגרתו נתתי הרצאה קצרה על רשתות דינאמיות. לצערי, אין הרבה כנסים בנושא בארץ אז ד"ר מוקרין פרצה פה דרך כשיצרה HUB של חוקרי רשתות ומה-HUB הזה אני נהנה עד היום. זה לא מפתיע כי אוסי פעילה מאד ברשתות החברתיות והדרגה וה-betweenness שלה מדברים ב

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס מכיוון שמדובר בראיון, העליתי לכאן את ראשי הפרקים: בהרבה מהפרקים של הפודקאסט ושל הדף של הפודקאסט בפייסבוק עולים 2 שמות: פייסבוק ודרור גולדין, המכונה גם גולדין (Guldin). כל מי ששולט ב-link prediction ברשת היה מעריך שזה רק ענין של זמן עד שנסגור את טריאדת הקשרים הזו. אז הפעם אירחנו את גולדין שעובד בפייסבוק, בצוות שאחראי על מאות מיליוני משתמשים ורק לפני שאמשיך אז גילוי נאות: אני משתמש לא מעט בפייסבוק בשביל להטריל אתרים שעוסקים ברשתות ופודק

מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס, בפרק בסגנון קצת אחר. מכיוון שהפרק כלל גם ראיונות, מה שנביא כאן הוא עיקרי הדברים וכמובן - תמונות וקישורים למאמרים עליהם דיברנו. קשה היה להישאר אדיש לקורונה כשלמדע הרשתות יש כל כך הרבה מה להגיד בנושא. וגם עכשיו, כשהשיח הציבורי בארץ ובארה"ב עוסק הרבה בסוגיית הקיטוב בפוליטיקה, קשה לא לגרור פנימה את מדע הרשתות. אם העולם הוא רשתי, אז קיטוב זו אנומליה, מצב שבו הקשרים שלנו מתנתקים והרשתות שלנו מתפצלות. אז האם זה מה שקורה עכשיו? כדי לענות על שאלו