(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. היום הבאתי אורח מיוחד לסדרה העוסקת ביישומים של מדע הרשתות בהייטק ובתעשייה, אבל כדי באמת להציג אותו, אני צריך להתחיל מההתחלה. וכמו כל התחלה טובה, היא התחילה מכישלון. סיפרתי על זה בפרק הראשון של הפודקאסט אז לא ארחיב, רק אזכיר שכישלון מקצועי הוא מה שהביא אותי למדע הרשתות. כישלון - וההוא מ-MIT. אותו אחד שהפגיש אותי לראשונה עם הרעיונות שאז נשמעו לי מופרכים שקשורים לתכונות אוניברסליו

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. הסיבה שאני כותב "ראשון" ולא "יחיד" זה כי ראשון נשמע יותר חשוב ו"יחיד" נשמע קצת לבד. אבל גם כי אני משוכנע שככל שאנשים יחשפו יותר למדע הרשתות, ויבינו את הפוטנציאל הטמון בו, הם יגלו שנטפריקס לא מספיק לכסות אפילו את קצה הקרחון של התחום העצום הזה. לפני שנגיע לליבת הענין, שזה לשמוע מאנשים שעובדים עם מדע הרשתות ביומיום, נקדיש קצת זמן לדיסוננס של תחום מחקר הרשתות: הכוונה היא לדיסוננס בין

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. בפרק זה נסיים את הראיון מחלק א' עם פיני יחזקאלי העוסק שנים רבות התחום חקר הרשתות הארגוניות או ONA, Organizational Network Analysis. חלק זה של הראיון יעסוק בקהילות וידע בארגונים. לאחר הראיון, נבהיר חלק מהמושגים שעלו בו ונגלה ש-ONA, כפי שהוא נעשה כיום, סובל ממחסור בכלים ושיטות שמדע הרשתות פיתח לאורך השנים, בדגש על יכולות בעולם הביגדאטה. לכן נדגים כיצד אפשר לשלב אותם בניתוח הרשתי ומה נרוויח מכך. לא חסרים

מנהלים לא מנהלים אנשים! מנהלים מנהלים את הקשרים בין האנשים! מה ההבדל בין ארגון שפועל באופן דמוקרטי, לאותו ארגון שפועל באופן דיקטטורי? האנשים הם אותם אנשים! הקשרים - זה מה שעושה את ההבדל. פנחס (פיני) יחזקאלי מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. פיני יחזקאלי, שעוסק כבר זמן רב בניתוח רשתות ארגוניות או Organizational Network Analysis (ONA), ירחיב את אופקינו בכל הקשור להבנה טובה יותר של ארגונים. בפודקאסט נגענו כבר פה ושם ב-ONA

מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בחלק הראשון למדנו איך ניתוח רשתי עוזר לנו למצוא את העיקר במציאות המורכבת והדינאמית וכך לגלות את נקודות ההכרעה של המערכת היריבה. השוונו בין הניסיון של המודיעין האמריקאי בתחום לבין מה שקורה אצלנו בחצר וראינו איך חשיבה רשתית יכולה לשנות מציאות, אפילו בשיקגו, שאליה נתייחס גם בפרק זה. אבל כל הטוב הזה בא עם מחיר: חשיבה רשתית מאתגרת את האינטואיציות שלנו וציינו 3 אתגרים מרכזיים לכך ואיך אולי לפתור אותם : הראשון, הוא המתח בין המחקר האיכותני, למחקר

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בפרק הקודם ניתחנו קמפיינים של השפעה בעזרתה האדיבה של פייסבוק וסיימנו במניעים של הפרט להשתתף או לא להשתתף. אז אם עד עכשיו דיברנו על פרטים או צמתים ברשת, רק מתבקש שנדבר עכשיו על הקהילות ברשת ואיפה הן נכנסות לתמונה. בפרק בנושא קהילות דיברנו על כך שאין הגדרה מדעית למהי קהילה וההגדרה הרווחת היא שקהילה היא צביר של צמתים או איזור ברשת שבו הקשרים בין הצמתים צפופים יותר בתוכה מאשר מחוצה לה. הקשרים החזקים לרוב בתוך הקהילה והקשרים

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. ניסיתם להשפיע על אנשים וזה לא הצליח? האמת, זה לא אשמתכם. זה באמת קשה מאד, אבל לא בלתי אפשרי. פשוט צריך להכיר את השיטה. מרגע שתכירו אותה ותשננו את חמשת השלבים הפשוטים שלה, ההצלחה שלכם מובטחת. אז אל תקשיבו לשרלטנים שמנסים למכור לכם שאתם לא מסוגלים. הם לא מכירים אתכם. אני יודע שאתם מסוגלים. אם המשכתם לקרוא, זה סימן שמשפט 5 הקלישאות עובד כי כמו שאמר אתגר קרת: מהי קלישאה אם לא מצב צבירה לא סקסי של האמת? משפט-5-העקרונות-להשפע

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בפרק על ה-Power law למדנו שרשתות אינן אקראיות כפי שחשבו בעבר אלא פועלות לפי חוקים. אם הגדרנו את ה-Power Law כחוק מס' 1 הרשת הרי שחוק מס' 2 הוא: רשתות מתקהלות. למה הכוונה? הסתכלות קרובה על המבנה הפנימי של הרשת מלמדת כי הרשת בנויה מצבירים צפופים המחוברים בינהם. צבירים אלו מכונים קהילות או communities, אם אתם חוקרי רשת, או קלאסטרים, אם אתם יותר בקטע של מדעי מחשב. הבנת אותן הקהילות תאפשר לנו לנתח- בקלות וביעילות- כל גודל של

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. מהי נקודת התורפה של הרשת? היכן צווארי הבקבוק בארגון שלי? את מי כדאי לגייס לקמפיין פרסום? איך לספר סיפור על הדאטה? מי עונה על שאלה בשאלה? נתחיל. מזכיר שכמו הרבה דברים בעולם, גם הרשת מתפלגת POWER LAW , כלומר, מעט צמתים מרכזיים והרוב שוליים. אז אם המעט מחזיק מרובה, איך נמצא את אותם מעט בערימת השחת? בכדי לאתר צמתים אלו, נידרש לשימוש באלגוריתמיקת SNA, המכונה "מדדי מרכזיות" (Centrality Measures). מדדים אלו מאפשרים לנו למצוא א

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. ה-POWER LAW הוא אולי התופעה הבסיסית והמופלאה ביותר ברשת, ולפיכך נעמיק בה, נבין את משמעויותיה, מה עושה אותה מופלאה כל כך, והכי חשוב: איך זה עוזר לי בחיים? נושא זה יורכב משני חלקים: חלק שהוא יותר מבוא שיסביר מדוע ה-POWER LAW לא אינטואיטיבי אך אנו מוקפים בו, ניתן לו הרבה דוגמאות וכמובן מה המשמעויות הנובעות ממנו. החלק השני יתמקד ב-POWER LAW ברשתות, אך גם מדוע יש powerlaw? מה עומד מאחורי התופעה? וכמובן, החלק המשמעותי ביו

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בפרק הזה נלמד על חוקי הרשת דרך ההיסטוריה המרתקת של מחקרי הרשת. נראה איפה הם צדקו, איפה הם טעו ואולי אפילו הטעו ומה המשמעויות של התגליות שלהם, שלא פעם הקדימו את זמנם. סטנלי מילגרם ידוע בזכות ניסוייו פורצי הדרך בתחום הפסיכולוגיה החברתית בשנות ה60. המחקר הידוע ביותר שלו, וכנראה אחד הניסויים המפורסמים ביותר בעולם, היה הניסוי הפסיכולוגי בו הראה מילגרם כי בהינתן התנאים המתאימים, אנשים נורמטיביים לחלוטין יכולים לציית לסמכות בצו

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בפודקאסט הזה נדבר על העולם הקסום של ניתוח הרשת, תורת הגרפים, social network analysis או SNA ומה שבינהם. כיוון שעולמנו הוא עולם רשתי, מחקר הרשת הוא חובק עולם: מי עוסק ב-SNA? מי לא? הנושא החם הוא כמובן data science, שמתחלק לשניים: אלה שעוסקים ברשתות ואלה שעדיין לא מבינים שהם עוסקים ברשתות. מהגנה או תקיפה בסייבר, פרויקטי עיר חכמה ותכנון אורבני, דרך המלצה על מוצרים, ניתוח שפה, רשתות גיימינג ועוד. נסביר כיצד ניתן להבנות את ה