מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. אחד מהדברים מעוררי ההשראה ששמעתי בהקשר של ניתוח רשתות חברתיות הוא מה שאמר מארק סמית', המייסד של תוכנת ניתוח הרשת NodeXL (שכיסינו בפרק 22). בראיון עימו, מארק שאל באופן רטורי: "נניח שאנחנו מערכת של עיתון ושמענו על הפגנה של 50 אלף איש בכיכר – מה, לא נשלח צלם? אבל, הוא המשיך, אירועים מסוג זה קורים כל הזמן ברשתות החברתיות. האם אנחנו מבינים מה קורה שם?" לדעתי התשובה היא לא ממש. כלומר, למעט חשיפת פוסטים שערו

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לפני הכול, אני שמח לבשר שבימים אלו סיימתי לכתוב את "ספר הרשתות הגדול" (שם זמני) שאנשאללה יצא בקרוב. אגב, אני ממש פתוח לרעיונות לשם של הספר, אז אם יש לכם/ן כאלה – אשמח לשמוע! בדומה לפודקאסט, מטרת הספר היא להנגיש את הנושא לציבור רחב ככל הניתן ולכן הוא נכתב באופן ידידותי למשתמש, עם הפניות להרחבות (לחובבי וחובבות ז'אנר ההרחבות. מסתבר שיש כאלה). כמובן שלמנויי האתר של נטפריקס www.SNApod.net הספר יוצע בהנחה,

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כן, זה נשמע קצת מוזר שפרק 24 הוא פרק מבוא, אז אסביר: נטפריקס חוגג היום בדיוק שנתיים. שנתיים בחיים של פודקאסט זה מקביל למשבר גיל העמידה בחיים של בן אדם. בגיל כזה יש כאלה שמחפשים להחיות את הנעורים האבודים, למשל, לעשות צניחה חופשית, לקנות ג'יפ שלעולם לא ייראה שטח, או להזריק בוטוקס. הפודקאסט ואני - אחרי התייעצות משותפת - בחרנו לרגל האירוע לרענן ולעדכן את פרק המבוא. לחובבות וחובבי הנוסטלגיה שבינינו, המבו

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לפני סיום הסקירה של המערכות לניתוח רשת ודירוגן הסופי, הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות לדבר על נתונים ודירוג בהקשר של הצלחה והשפעה ברשת, שזה נושא שיצא לי להרצות עליו בזמן האחרון. דירוג פודקאסטים הוא פיצ'ר חדש שהכניסה אפליקציית ספוטיפיי, שהיא האפליקציה שאחוז גדול מהמאזינות והמאזינים שלנו משתמשים בה. כמה גדול? אז כ-30 אחוז מאזינים לנטפריקס דרך ספוטיפיי. חצי מכך, כלומר, באיזור ה-15%, מאזינים דרך אפל. שליש, א

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. הסלוגן "דאטה יש כמו חול, ואין עם מה לאכול" הוא הסיבה לסדרת הפרקים הזו, שבה התיימרנו ונמשיך להתיימר לסקור את כל התוכנות החינמיות לניתוח הדאטה שלנו כרשת, נכון לשנת 2022. ועכשיו, כבר נגמרו התירוצים למה לא ניתחנו את הנתונים שלנו כרשת. אבל אם כבר מדברים על דאטה ותירוצים, מה התירוץ למחסור החמור בפודקאסטים בנושא דאטה? אני יודע שזה לא יהיה קל, אבל עזבו שניה את מדע הרשתות ובואו נסתכל באופן רחב על כל עולם הנת

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כמו שחברים שלי יודעים, על המצבה שלי ביקשתי שיהיה כתוב "הוא צדק". אני לא אוהב לטעות אבל כשהאירוע הנדיר הזה קורה, אני אוהב לצטט את המשפט הבא: "כשאתה מפנה אצבע מאשימה לעבר מישהו, לפחות 3 מהאצבעות שלך מופנות אליך." והנה זה קרה. אז טעיתי ובאתי לתקן. הכל התחיל כשקראתי לא מזמן ראיון של פרופ' רובין דנבאר לעיתון "הארץ" לקראת צאת ספרו החדש. הכותרת של הראיון הייתה: " פרופ' רובין דנבר ה

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש 😊 אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. בפוסט שפורסם לא מזמן בפורום אנליסטים בפייסבוק, מישהו הציג את הבעיה הבאה: הוא רוצה לדעת איזה מוצר של החברה שלו קונים בדרך כלל עם איזה מוצר. בירור קצר העלה שהוא לא יודע לתכנת אבל הרבה יותר חמור מזה, הוא לא מכיר את פרק 19 בנטפריקס על ניתוח רשתות בתעשייה שבה דנו בדיוק בבעיות האלה. אז בעיה אחת לפחות הצלחנו לפתור, אבל מה לגבי תיכנות? רק מתכנתים יכולים לנתח רשת? בהקשר הזה אני נזכר

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. תחום חדש ומלהיב בעולם מדע הנתונים. פרק קצר זה הוא חלק מסדרת פרקי פיילוט לפודקאסט "עושים תנ"ך" של יותם שטיינמן והנושא הוא "מדוע חשוב לדעת סטטיסטיקה והתפלגויות כשמתווכחים עם אלוהים". אנחנו אוהבים לחשוב על החיים כהתפלגות נורמלית או התפלגות פעמון – יש קצת כאלה וקצת כאלה אבל הרוב באמצע. כמו גבהים של אנשים: יש קצת גבוהים וקצת נמוכים, אבל רובנו נמצאים באמצע. אבל מה לעשות, והרבה דברים בחיים

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לא פעם השתמשנו לצד המונח "רשת" ממדע הרשתות גם במונח "גרף", מתורת הגרפים. זה נשמע קצת אותו דבר, אבל זה לא בדיוק. שמתי לב לבעיית ההמשגה הזו כשעדכנו את הערכים בויקיפדיה והוספנו את הערך "מדע הרשתות". אז נעשה קצת סדר. מדע הרשתות נמצא בתווך בין שני תחומים: מצידו האחד של מדע הרשתות נמצא תחום תורת הגרפים, שהיא במקור מתחום המתמטיקה, ועוסקת במודלים תאורטיים של גרפים. בתורת הגרפים, לא אכפת

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. היום הבאתי אורח מיוחד לסדרה העוסקת ביישומים של מדע הרשתות בהייטק ובתעשייה, אבל כדי באמת להציג אותו, אני צריך להתחיל מההתחלה. וכמו כל התחלה טובה, היא התחילה מכישלון. סיפרתי על זה בפרק הראשון של הפודקאסט אז לא ארחיב, רק אזכיר שכישלון מקצועי הוא מה שהביא אותי למדע הרשתות. כישלון - וההוא מ-MIT. אותו אחד שהפגיש אותי לראשונה עם הרעיונות שאז נשמעו לי מופרכים שקשורים לתכונות אוניברסליו

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. הסיבה שאני כותב "ראשון" ולא "יחיד" זה כי ראשון נשמע יותר חשוב ו"יחיד" נשמע קצת לבד. אבל גם כי אני משוכנע שככל שאנשים יחשפו יותר למדע הרשתות, ויבינו את הפוטנציאל הטמון בו, הם יגלו שנטפריקס לא מספיק לכסות אפילו את קצה הקרחון של התחום העצום הזה. לפני שנגיע לליבת הענין, שזה לשמוע מאנשים שעובדים עם מדע הרשתות ביומיום, נקדיש קצת זמן לדיסוננס של תחום מחקר הרשתות: הכוונה היא לדיסוננס בין

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. בפרק זה נסיים את הראיון מחלק א' עם פיני יחזקאלי העוסק שנים רבות התחום חקר הרשתות הארגוניות או ONA, Organizational Network Analysis. חלק זה של הראיון יעסוק בקהילות וידע בארגונים. לאחר הראיון, נבהיר חלק מהמושגים שעלו בו ונגלה ש-ONA, כפי שהוא נעשה כיום, סובל ממחסור בכלים ושיטות שמדע הרשתות פיתח לאורך השנים, בדגש על יכולות בעולם הביגדאטה. לכן נדגים כיצד אפשר לשלב אותם בניתוח הרשתי ומה נרוויח מכך. לא חסרים

מנהלים לא מנהלים אנשים! מנהלים מנהלים את הקשרים בין האנשים! מה ההבדל בין ארגון שפועל באופן דמוקרטי, לאותו ארגון שפועל באופן דיקטטורי? האנשים הם אותם אנשים! הקשרים - זה מה שעושה את ההבדל. פנחס (פיני) יחזקאלי מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. פיני יחזקאלי, שעוסק כבר זמן רב בניתוח רשתות ארגוניות או Organizational Network Analysis (ONA), ירחיב את אופקינו בכל הקשור להבנה טובה יותר של ארגונים. בפודקאסט נגענו כבר פה ושם ב-ONA

מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בחלק הראשון למדנו איך ניתוח רשתי עוזר לנו למצוא את העיקר במציאות המורכבת והדינאמית וכך לגלות את נקודות ההכרעה של המערכת היריבה. השוונו בין הניסיון של המודיעין האמריקאי בתחום לבין מה שקורה אצלנו בחצר וראינו איך חשיבה רשתית יכולה לשנות מציאות, אפילו בשיקגו, שאליה נתייחס גם בפרק זה. אבל כל הטוב הזה בא עם מחיר: חשיבה רשתית מאתגרת את האינטואיציות שלנו וציינו 3 אתגרים מרכזיים לכך ואיך אולי לפתור אותם : הראשון, הוא המתח בין המחקר האיכותני, למחקר

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בפרק הקודם ניתחנו קמפיינים של השפעה בעזרתה האדיבה של פייסבוק וסיימנו במניעים של הפרט להשתתף או לא להשתתף. אז אם עד עכשיו דיברנו על פרטים או צמתים ברשת, רק מתבקש שנדבר עכשיו על הקהילות ברשת ואיפה הן נכנסות לתמונה. בפרק בנושא קהילות דיברנו על כך שאין הגדרה מדעית למהי קהילה וההגדרה הרווחת היא שקהילה היא צביר של צמתים או איזור ברשת שבו הקשרים בין הצמתים צפופים יותר בתוכה מאשר מחוצה לה. הקשרים החזקים לרוב בתוך הקהילה והקשרים

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. ניסיתם להשפיע על אנשים וזה לא הצליח? האמת, זה לא אשמתכם. זה באמת קשה מאד, אבל לא בלתי אפשרי. פשוט צריך להכיר את השיטה. מרגע שתכירו אותה ותשננו את חמשת השלבים הפשוטים שלה, ההצלחה שלכם מובטחת. אז אל תקשיבו לשרלטנים שמנסים למכור לכם שאתם לא מסוגלים. הם לא מכירים אתכם. אני יודע שאתם מסוגלים. אם המשכתם לקרוא, זה סימן שמשפט 5 הקלישאות עובד כי כמו שאמר אתגר קרת: מהי קלישאה אם לא מצב צבירה לא סקסי של האמת? משפט-5-העקרונות-להשפע

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בפרק על ה-Power law למדנו שרשתות אינן אקראיות כפי שחשבו בעבר אלא פועלות לפי חוקים. אם הגדרנו את ה-Power Law כחוק מס' 1 הרשת הרי שחוק מס' 2 הוא: רשתות מתקהלות. למה הכוונה? הסתכלות קרובה על המבנה הפנימי של הרשת מלמדת כי הרשת בנויה מצבירים צפופים המחוברים בינהם. צבירים אלו מכונים קהילות או communities, אם אתם חוקרי רשת, או קלאסטרים, אם אתם יותר בקטע של מדעי מחשב. הבנת אותן הקהילות תאפשר לנו לנתח- בקלות וביעילות- כל גודל של

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. מהי נקודת התורפה של הרשת? היכן צווארי הבקבוק בארגון שלי? את מי כדאי לגייס לקמפיין פרסום? איך לספר סיפור על הדאטה? מי עונה על שאלה בשאלה? נתחיל. מזכיר שכמו הרבה דברים בעולם, גם הרשת מתפלגת Power Law, כלומר, מעט צמתים מרכזיים והרוב שוליים. אז אם המעט מחזיק מרובה, איך נמצא את אותם מעט בערימת השחת? בכדי לאתר צמתים אלו, נידרש לשימוש באלגוריתמיקת SNA, המכונה "מדדי מרכזיות" (Centrality Measures). מדדים אלו מאפשרים לנו למצוא את

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. ה-Power Law הוא אולי התופעה הבסיסית והמופלאה ביותר ברשת, ולפיכך נעמיק בה, נבין את משמעויותיה, מה עושה אותה מופלאה כל כך, והכי חשוב: איך זה עוזר לי בחיים? נושא זה יורכב משני חלקים: חלק שהוא יותר מבוא שיסביר מדוע ה-Power Law לא אינטואיטיבי אך אנו מוקפים בו, ניתן לו הרבה דוגמאות וכמובן מה המשמעויות הנובעות ממנו. החלק השני יתמקד ב-Power Law ברשתות, אך גם מדוע יש Power Law? מה עומד מאחורי התופעה? וכמובן, החלק המשמעותי ביו

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בפרק הזה נלמד על חוקי הרשת דרך ההיסטוריה המרתקת של מחקרי הרשת. נראה איפה הם צדקו, איפה הם טעו ואולי אפילו הטעו ומה המשמעויות של התגליות שלהם, שלא פעם הקדימו את זמנם. סטנלי מילגרם ידוע בזכות ניסוייו פורצי הדרך בתחום הפסיכולוגיה החברתית בשנות ה60. המחקר הידוע ביותר שלו, וכנראה אחד הניסויים המפורסמים ביותר בעולם, היה הניסוי הפסיכולוגי בו הראה מילגרם כי בהינתן התנאים המתאימים, אנשים נורמטיביים לחלוטין יכולים לציית לסמכות ב