• אסף שפירא

הרחבות לפרק 17: מדריך נבוכים לכנס הרשתות הגדול

לסאחים יש את האוסקר, לחנונים יש את אייקון, לקהילה הגאה את האירוויזיון ולמדע הרשתות יש את Networks 2021.

מדובר בכנס שצפוי להיות הגדול בתחומו בהיסטוריה ויכיל יותר מ-850 הרצאות שונות. גם לישראל יש שם נציגות מכובדת מכלל קצווי הקשת האקדמאית מאוניברסיטת בר אילן, חיפה, בן גוריון ועוד.

בכלל, ישראל, גם בתחום זה, במקום לא רע על המפה העולמית. מאמר שבחן את שיתופי הפעולה האקדמאיים בתחום מצא שהמובילות הן כמובן ארה"ב, סין והאיחוד האירופי ואחריהן יפן, קוריאה וברזיל אבל מייד אחר כך ישראל ו...איראן.

ובין המומחים הגדולים של התחום נמצא פרופסור שלמה הבלין, חתן פרס ישראל, ששני רק לברבאשי במספר הציטוטים של מאמריו.

אז אחרי שהרמנו לעצמנו קצת בתקופה הלא פשוטה הזו, ניתן קצת רקע על הכנס, מה לחפש בו וממה להתרחק, על הדרך נלמד קצת על מה זה רשת דו צדדית ונקנח בראיונות עם חלק מהמציגים הישראלים בכנס כשמראש ביקשתי מהם שידברו רק על המאמרים המעניינים שיציגו, וספויילר, חלקם מרגשים ממש.

כדי להבין את הכנס, צריך להבין את ההיסטוריה שלו, עליה נפרט בפרק באנגלית עם אן מקראני (Ann McCranie) מאוניברסיטת אינדיאנה.


בראשית, היתה INSNA, עמותה שנוסדה עוד ב-1977. כפי ששמה מרמז, העמותה הזו הוקמה במטרה לעודד מחקר של רשתות חברתיות/אנושיות (SNA) ולא במקרה. עולם הרשתות חייב חוב גדול למדעי החברה שהרימו את התחום והחזיקו אותו על הכתפיים במשך עשרות שנים. לאחר מכן ב-2006 הוקמה עמותת NETSCI שלמעשה העלתה את המושג "מדע הרשתות" על המפה. בניגוד ל-INSNA, NETSCI יותר מוכוונת לעולם הפיזיקה, מדמ"ח ומתמטיקה וב-2017 אפילו ערכו כנס מקומי בישראל. 2021 היא השנה הראשונה ששתי העמותות הללו משתפות פעולה לייצר רכיב קשירות ענקי של עולם הרשת. הסיפור על איך זה קרה הוא משעשע מאד והוא יופיע בראיון במסגרת הפרק באנגלית.

לעניינינו, הסיפור הגדול בכנס הזה הוא המגוון, כלומר, מרחב גדול מאד של תחומים שעולם הרשת ייגע בהם. מ-Covid19, דרך NLP, למידת מכונה, דוגמאות לניתוח רשתות פוליטיות וחברתיות, מחקר ארגונים ו-Covid19 כבר אמרנו?

הכנס מורכב מכמה סוגי אירועים:

פאנלים נבחרים

הרצאות

אירועי לווין

וסדנאות

אז מה כדאי לחפש בכנס? מכיוון שמדובר בכנס בתשלום ונפרט על כך בסוף, אתחיל דווקא ממה כדאי לוותר: הסדנאות בכנס הן בתשלום נוסף והן משמשות כמעין וובינרים לכלי ניתוח רשתות שיש בחוץ. אם אתם לא חמים על כלים כאלה, אני הייתי מוותר.

פאנלים נבחרים אלו מפגשי פסגה של הסלבס בתחום שנועדו למשוך קהל. בחירת פאנל כזה מתחילה מברבאשי ואז מציבים מסביבו את כל האחרים.

למי שבא ללמוד או אפילו להתחכך בברנז'ה, נראה לי שהפאנלים האלה לא באמת יעזרו והדיונים שם הם חלק ממועדון שנקרא "The Mile-High Club". למי שלא הבין, מדובר בדיוני מוח בגובה 30 אלף רגל, ומתאימים לחובבי הז'אנר. החלקים העסיסיים יותר נראה שקורים באירועי הלווין.

אירועי הלווין כוללים הרצאות ושיחות סביב נושא מסויים בצורה יותר אינטימית ומאפשרים לרדת לעומקם של הדברים וגם הזדמנות למי שמחפש לראות ולהיראות עם האנשים המובילים בתחום.

הנה רשימה קצרה של אירועי הלווין שאני לפחות מתכוון ללכת אליהם: אז הראשון הוא "כיצד תופעות חברתיות משפיעות על מבנה הרשת", אחר הוא בנושא "רשתות ונוירולוגיה"

וכמובן "גילוי קהילות ברשת" שזה נושא שיש לי פינה חמה מאד בלב אליו.

יהיו גם אירועי לווין שעוסקים ב"רשתות ופוליטיקה", "רשתות חשמל", "פשיעה כלכלית" ו"רשתות למען צדק חברתי" ועוד.


מבחינת סתם הרצאות, אז פה המגוון הוא עצום ונראה לי שאין נושא שלא מכוסה. המנעד נע מנושאים אקזוטיים כמו מחקר רשתי של תנועות דתיות באימפריה הרומית, עבור דרך מחקרי ביטקוין ועד שימוש ברשתות סמנטיות כדי לתת תחזיות כלכליות. מחקרי רשת של Covid19 כבר אמרנו?

מתוך המגוון העצום, אני נוטה כמובן להשתתף בהרצאות שיעסקו בגילוי קהילות כשהמומלצת היא כנראה זו של Leto Peel. מספיק לראות/לשמוע פרק אחד של הפודקאסט של Peel כדי להבין שהוא רציני. ההרצאה מופיעה תחת השם הזמני " Detectability of hierarchical communities in networks" שקיבלה המלצה חמה ממישל קושיה, אושייה מעולם מדע הרשתות ואורח אחד הפרקים בגרסא האנגלית. נוירולוגיה הוא עוד נושא שאני קצת חם עליו אז מתכוון לבדוק הרצאות גם שם ונרשמתי לכמה הרצאות בתחום המסתורי מבחינתי של Bi-partite Networks או "גרף דו-צדדי" שגם הוא מוזכר בראיון עם מישל קושייה. רשת דו-צדדית היא רשת עם 2 קבוצות של צמתים / קודקודים שבהם ניתן לקשר צומת מתוך קבוצה A רק לצומת מהקבוצה B. בדרך כלל זה אומר שלכל קבוצה יש תכונה שונה.

למשל, רשת של צרכנים ומוצרים. צרכנים יכולים להיות קשורים רק למצרכים שהם קונים והמוצרים לצרכנים שקנו אותם.

באופן אישי, אני לא כ"כ אוהב רשתות דו-צדדיות מכיוון שמגבלת הקשרים שתוארה כאן משנה את ההנחות הבסיסיות שעליהן נשענים הרבה מהאלגוריתמים שנועדו לנתח רשתות. אלגוריתמים אלו יוצאים מנקודת הנחה שמהות כל הצמתים ברשת היא זהה ושפוטנציאלית, כולם יכולים להיות מחוברים לכולם. אבל ברשת דו צדדית, סוג A , הצרכן, יכול להיות מחובר רק לסוג B, המוצר. אז איך מנתחים רשתות כאלה ומה ניתן להפיק מהן?

אז קודם כל, כדי להחזיר את הרשת למצב "נורמלי" נצטרך להשתמש במושג שנקרא projection או "קיפול הרשת". projection או קיפול הרשת פירושו להישאר רק עם סוג אחד של צמתים, נגיד המוצרים, ואת זה נשיג ע"י מחיקת הצמתים מהסוג השני, כלומר הצרכנים. מחיקה זו תאפשר לנו לחבר את הצמתים של המוצרים זה לזה כשמה שמחבר אותם זה שאותם צרכנים קנו אותם. כלומר, נפטרנו מצמתים מסוג צרכן אבל שמרנו את הקשרים שלהם.

עכשיו, כשיש לנו רשת עם סוג אחד של צמתים, כלומר, רק מוצרים, אנחנו יכולים להפעיל על אותה רשת את אלגוריתמיקת הרשת הסטנדרטית וגם ליהנות ממערכת המלצה של מוצרים, כי אנחנו יודעים איזה מוצרים קשורים זה לזה: למשל, אנשים שקנו מוצר X קנו גם מוצר מסוג Y. טוב, אז בחזרה לכנס:

ההרצאה שנראית לי המגניבה מכולן, היא הרצאה בנושא ספורט של חבייר בולדו על רשתות מעקב בכדורגל. החידוש שחבייר מביא הוא בהבניית רשת לאו דווקא על המסירות במשחק אלא על התנועה של הכדור, מיקום השחקנים ועוד. מה זה אומר? אין לי מושג, בגלל זה אני הולך אליה.

אז עד כאן הכל טוב. הקוץ הוא שהכנס בתשלום. עלות הרישום נעה בין עשרות דולרים ליום לכ-200 דולר לכל הכנס, אבל יש הנחות למקדימים להירשם.

היתרון של הרישום הוא שהוא מאפשר נגישות להרצאות גם חודש לאחר הכנס, אז אין חשש לפספוסים. כדי להמחיש את הפוטנציאל שלכנס יש להציע, ביקשתי מהחוקרים המובילים בישראל שמציגים בכנס, לספר בקצרה על המחקרים אותם יציגו, באיזו שיטה השתמשו ומה הממצאים. התחלתי עם ראיון קצר עם הצוות של ד"ר אוסי מוקרין מאוניברסיטת חיפה: אלכס אבי, יניר מרמור וד"ר אוסי מוקרין חוקרים התפשטות מגיפה ברשתות טמפורליות, כלומר, רשתות שהקשתות שבהן משתנות לאורך זמן. כדי לבחון את ההתפשטות, הם מסמלצים הידבקות של צמתים ברשתות כגון רשתות מפגשים שנקראות גם רשתות קירבה. רשתות כאלה נוצרות בד"כ בניסויים שבהם האנשים נושאים על עצמם טלפון או תג מיוחד שמשדר לסביבה ומתעד את התגים או הטלפונים סביבו. הצוות עושה שימוש בדאטה-סט היפה שדיברנו עליו כבר בעבר שהוא הדאטה-סט של הסטודנטים בקופנהאגן.

המרואיין הבא היה אמור להיות פרופ' ברוך ברזל.מאוניברסיטת בר אילן. ברוך הוא חוקר בעל שם עולמי וצוות המחקר שלו אמור להציג במהלך הכנס תשעה (!) מאמרים שזה כמעט השיא של כמות המאמרים לצוות מחקרי בכנס. הבעיה היתה שהמחקרים שלו היו מענינים מדי. בשלב מסויים במהלך עריכת הפרק, הרגשתי שאני קוצץ בבשר החי אז החלטתי להוציא את הראיון כפרק נפרד.

הראיון האחרון היה עם פרופ' גלעד רביד מאוניברסיטת בן גוריון והדוקטורנט שלו תומר שגיא. המחקר של תומר הוא מחקר חלוצי בתחום .. מחקר השואה. תומר עובד ביד ושם והשתמש במאגר המצילים וחסידי אומות העולם לצורך בניית רשת. הוא עשה זאת ע"י "קיפול הרשת" כפי שלמדנו בתחילת הפרק: במאגר יד ושם נמצאים תיקי חסידי אומות העולם (ומצילים, כאלה שהצילו יהודים אך לא הוכרו כחסידים) ובהם רשימת היהודים שהצילו. תומר יצר גרף דו-צדדי ע"י קישור מציל למוצל ו"קיפל" אותו כך שהמצילים נקשרו זה לזה אם הצילו את אותו יהודי. מחקרו של תומר בולט בתחום כיוון שעד אז כמעט כל המחקרים שנעשו היו איכותניים באופיים ונגעו בעד עשרות פרטים. המחקר של תומר איפשר "לגעת" בכמעט כלל המאגר, שכולל עשרות אלפי שמות.

בין התובנות שעלו הן שאותם צמתים ברשת עם Betweenness גבוה (מדד רשת לבדיקת מרכזיות הצומת מבחינת יכולת הגישור שלו בין איזורים ברשת) הוכרו כולם כחסידי אומות עולם. בנוסף, הוא הראה כיצד רשת של מצילים מאפשרת הצלה אפקטיבית יותר, ע"י דאגה לא רק למחבוא אלא גם לאוכל ותיעוד מזוייף, במקרה הצורך.

מעבר לתובנות, תומר תיאר כיצד הטלת הרשת על המפה הגיאוגרפית של פולין מאפשרת לראות את דינאמיקת הבריחה מזרחה של היהודים מפולין והביע תקווה שתוצרים ויזואליים כגון המפה והתצוגה הרשתית יאפשרו להנגיש את המידע בצורה ידידותית יותר וכך תמשוך עניין לנושא חשוב זה.

למעונינים לעקוב אחרי מה שקורה בעולם הרשתות בכלל ובכנס בפרט, מוזמנים לעקוב אחרי הטוויטר NetfrixP.

נהניתם, ורוצים לשתף? סבלתם ולא רוצים לסבול לבד?

שתפו ו/או כיתבו Review באתר הפודקסטים של ישראל ו/או כיתבו Review באפל-פודקסטס. עקבו אחרינו בטוויטר לכל מה שקשור במדע הרשתות או כנסו לאתר הפודקאסט בפייסבוק.


נתראה בפרק הבא של נטפריקס (:

#NetworkScience #SNA #SocialNetworkAnalysis #Graph_Theory #Data_Science #SocialPhysics #ComputerScience #Statistics #Mathematics #SocialScience #Physics #Podcast #History #2021Networks

18 צפיות0 תגובות