מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כן, זה נשמע קצת מוזר שפרק 24 הוא פרק מבוא, אז אסביר: נטפריקס חוגג היום בדיוק שנתיים. שנתיים בחיים של פודקאסט זה מקביל למשבר גיל העמידה בחיים של בן אדם. בגיל כזה יש כאלה שמחפשים להחיות את הנעורים האבודים, למשל, לעשות צניחה חופשית, לקנות ג'יפ שלעולם לא ייראה שטח, או להזריק בוטוקס. הפודקאסט ואני - אחרי התייעצות משותפת - בחרנו לרגל האירוע לרענן ולעדכן את פרק המבוא. לחובבות וחובבי הנוסטלגיה שבינינו, המבו

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כמו שחברים שלי יודעים, על המצבה שלי ביקשתי שיהיה כתוב "הוא צדק". אני לא אוהב לטעות אבל כשהאירוע הנדיר הזה קורה, אני אוהב לצטט את המשפט הבא: "כשאתה מפנה אצבע מאשימה לעבר מישהו, לפחות 3 מהאצבעות שלך מופנות אליך." והנה זה קרה. אז טעיתי ובאתי לתקן. הכל התחיל כשקראתי לא מזמן ראיון של פרופ' רובין דנבאר לעיתון "הארץ" לקראת צאת ספרו החדש. הכותרת של הראיון הייתה: " פרופ' רובין דנבר ה

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. היום הבאתי אורח מיוחד לסדרה העוסקת ביישומים של מדע הרשתות בהייטק ובתעשייה, אבל כדי באמת להציג אותו, אני צריך להתחיל מההתחלה. וכמו כל התחלה טובה, היא התחילה מכישלון. סיפרתי על זה בפרק הראשון של הפודקאסט אז לא ארחיב, רק אזכיר שכישלון מקצועי הוא מה שהביא אותי למדע הרשתות. כישלון - וההוא מ-MIT. אותו אחד שהפגיש אותי לראשונה עם הרעיונות שאז נשמעו לי מופרכים שקשורים לתכונות אוניברסליו

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. הסיבה שאני כותב "ראשון" ולא "יחיד" זה כי ראשון נשמע יותר חשוב ו"יחיד" נשמע קצת לבד. אבל גם כי אני משוכנע שככל שאנשים יחשפו יותר למדע הרשתות, ויבינו את הפוטנציאל הטמון בו, הם יגלו שנטפריקס לא מספיק לכסות אפילו את קצה הקרחון של התחום העצום הזה. לפני שנגיע לליבת הענין, שזה לשמוע מאנשים שעובדים עם מדע הרשתות ביומיום, נקדיש קצת זמן לדיסוננס של תחום מחקר הרשתות: הכוונה היא לדיסוננס בין

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. בפרק זה נסיים את הראיון מחלק א' עם פיני יחזקאלי העוסק שנים רבות התחום חקר הרשתות הארגוניות או ONA, Organizational Network Analysis. חלק זה של הראיון יעסוק בקהילות וידע בארגונים. לאחר הראיון, נבהיר חלק מהמושגים שעלו בו ונגלה ש-ONA, כפי שהוא נעשה כיום, סובל ממחסור בכלים ושיטות שמדע הרשתות פיתח לאורך השנים, בדגש על יכולות בעולם הביגדאטה. לכן נדגים כיצד אפשר לשלב אותם בניתוח הרשתי ומה נרוויח מכך. לא חסרים

מנהלים לא מנהלים אנשים! מנהלים מנהלים את הקשרים בין האנשים! מה ההבדל בין ארגון שפועל באופן דמוקרטי, לאותו ארגון שפועל באופן דיקטטורי? האנשים הם אותם אנשים! הקשרים - זה מה שעושה את ההבדל. פנחס (פיני) יחזקאלי מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס, הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. פיני יחזקאלי, שעוסק כבר זמן רב בניתוח רשתות ארגוניות או Organizational Network Analysis (ONA), ירחיב את אופקינו בכל הקשור להבנה טובה יותר של ארגונים. בפודקאסט נגענו כבר פה ושם ב-ONA

מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. בחלק הראשון למדנו איך ניתוח רשתי עוזר לנו למצוא את העיקר במציאות המורכבת והדינאמית וכך לגלות את נקודות ההכרעה של המערכת היריבה. השוונו בין הניסיון של המודיעין האמריקאי בתחום לבין מה שקורה אצלנו בחצר וראינו איך חשיבה רשתית יכולה לשנות מציאות, אפילו בשיקגו, שאליה נתייחס גם בפרק זה. אבל כל הטוב הזה בא עם מחיר: חשיבה רשתית מאתגרת את האינטואיציות שלנו וציינו 3 אתגרים מרכזיים לכך ואיך אולי לפתור אותם : הראשון, הוא המתח בין המחקר האיכותני, למחקר

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש, אני אסף שפירא וזה נטפריקס. מהי נקודת התורפה של הרשת? היכן צווארי הבקבוק בארגון שלי? את מי כדאי לגייס לקמפיין פרסום? איך לספר סיפור על הדאטה? מי עונה על שאלה בשאלה? נתחיל. מזכיר שכמו הרבה דברים בעולם, גם הרשת מתפלגת Power Law, כלומר, מעט צמתים מרכזיים והרוב שוליים. אז אם המעט מחזיק מרובה, איך נמצא את אותם מעט בערימת השחת? בכדי לאתר צמתים אלו, נידרש לשימוש באלגוריתמיקת SNA, המכונה "מדדי מרכזיות" (Centrality Measures). מדדים אלו מאפשרים לנו למצוא את