(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. עד היום הבאנו דוגמאות לשימוש במדע הרשתות ובניתוח רשתי בלא מעט תחומים: מחקר אינטרנט ורשתות חברתיות מערכות המלצה שימור ידע פרסום והשפעה סייבר פוליטיקה ניתוח יצירות קריפטו מחקר התנהגות אנושית ניתוח ארגונים מודיעין קרימינולוגיה אפידמיולוגיה ורפואה ספורט כלכלה בישול ועוד. אבל נושא אחד חשוב הזנחנו – החיים עצמם, או לפחות חלק מהותי בהם – זוגיות. היום נציץ אל מאחורי הקלעים של אפליקציות הדי

רקע והקדמה בפוסט זה ננתח את רשת הטוויטר בישראל בזמן הפיגוע בדיזינגוף (7/4/22): ב-7 באפריל ירה מחבל ברחוב דיזינגוף והרג שלושה. המחבל נמלט והחל מרדף שנמשך כעשר שעות עד להריגת המחבל. באמצעות ה-API של טוויטר, אספתי אלפי טוויטים שהכילו מילים אינדיקטיביות לאירוע ("פיגוע", "תל אביב", "דיזינגוף") מהם נבנתה הרשת. קצת על כלי הניתוח לטובת הניתוח, נעשה שימוש במערכת ניתוח הרשתות – Gephi - בה עסקנו בפרק 21 (פודקאסט). אנצל את ההזדמנות לדווח שהיא יצאה בגרסה חדשה (0.9.3) אחרי שנים של הדחקה.

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לפני הכול, אני שמח לבשר שבימים אלו סיימתי לכתוב את "ספר הרשתות הגדול" (שם זמני) שאנשאללה יצא בקרוב. אגב, אני ממש פתוח לרעיונות לשם של הספר, אז אם יש לכם/ן כאלה – אשמח לשמוע! בדומה לפודקאסט, מטרת הספר היא להנגיש את הנושא לציבור רחב ככל הניתן ולכן הוא נכתב באופן ידידותי למשתמש, עם הפניות להרחבות (לחובבי וחובבות ז'אנר ההרחבות. מסתבר שיש כאלה). כמובן שלמנויי האתר של נטפריקס www.SNApod.net הספר יוצע בהנחה,

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כן, זה נשמע קצת מוזר שפרק 24 הוא פרק מבוא, אז אסביר: נטפריקס חוגג היום בדיוק שנתיים. שנתיים בחיים של פודקאסט זה מקביל למשבר גיל העמידה בחיים של בן אדם. בגיל כזה יש כאלה שמחפשים להחיות את הנעורים האבודים, למשל, לעשות צניחה חופשית, לקנות ג'יפ שלעולם לא ייראה שטח, או להזריק בוטוקס. הפודקאסט ואני - אחרי התייעצות משותפת - בחרנו לרגל האירוע לרענן ולעדכן את פרק המבוא. לחובבות וחובבי הנוסטלגיה שבינינו, המבו

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. לפני סיום הסקירה של המערכות לניתוח רשת ודירוגן הסופי, הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות לדבר על נתונים ודירוג בהקשר של הצלחה והשפעה ברשת, שזה נושא שיצא לי להרצות עליו בזמן האחרון. דירוג פודקאסטים הוא פיצ'ר חדש שהכניסה אפליקציית ספוטיפיי, שהיא האפליקציה שאחוז גדול מהמאזינות והמאזינים שלנו משתמשים בה. כמה גדול? אז כ-30 אחוז מאזינים לנטפריקס דרך ספוטיפיי. חצי מכך, כלומר, באיזור ה-15%, מאזינים דרך אפל. שליש, א

מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. הסלוגן "דאטה יש כמו חול, ואין עם מה לאכול" הוא הסיבה לסדרת הפרקים הזו, שבה התיימרנו ונמשיך להתיימר לסקור את כל התוכנות החינמיות לניתוח הדאטה שלנו כרשת, נכון לשנת 2022. ועכשיו, כבר נגמרו התירוצים למה לא ניתחנו את הנתונים שלנו כרשת. אבל אם כבר מדברים על דאטה ותירוצים, מה התירוץ למחסור החמור בפודקאסטים בנושא דאטה? אני יודע שזה לא יהיה קל, אבל עזבו שניה את מדע הרשתות ובואו נסתכל באופן רחב על כל עולם הנת

(ר' קישורים בגוף הטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. כמו שחברים שלי יודעים, על המצבה שלי ביקשתי שיהיה כתוב "הוא צדק". אני לא אוהב לטעות אבל כשהאירוע הנדיר הזה קורה, אני אוהב לצטט את המשפט הבא: "כשאתה מפנה אצבע מאשימה לעבר מישהו, לפחות 3 מהאצבעות שלך מופנות אליך." והנה זה קרה. אז טעיתי ובאתי לתקן. הכל התחיל כשקראתי לא מזמן ראיון של פרופ' רובין דנבאר לעיתון "הארץ" לקראת צאת ספרו החדש. הכותרת של הראיון הייתה: " פרופ' רובין דנבר ה

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש 😊 אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות. בפוסט שפורסם לא מזמן בפורום אנליסטים בפייסבוק, מישהו הציג את הבעיה הבאה: הוא רוצה לדעת איזה מוצר של החברה שלו קונים בדרך כלל עם איזה מוצר. בירור קצר העלה שהוא לא יודע לתכנת אבל הרבה יותר חמור מזה, הוא לא מכיר את פרק 19 בנטפריקס על ניתוח רשתות בתעשייה שבה דנו בדיוק בבעיות האלה. אז בעיה אחת לפחות הצלחנו לפתור, אבל מה לגבי תיכנות? רק מתכנתים יכולים לנתח רשת? בהקשר הזה אני נזכר ב

(ר' קישורים בטקסט) מה מתרחש (: אני אסף שפירא וזה נטפריקס – הפודקאסט העברי הראשון למדע הרשתות- תחום חדש ומלהיב בעולם מדע הנתונים. פרק קצר זה הוא חלק מסדרת פרקי פיילוט לפודקאסט "עושים תנ"ך" של יותם שטיינמן והנושא הוא "מדוע חשוב לדעת סטטיסטיקה והתפלגויות כשמתווכחים עם אלוהים". אנחנו אוהבים לחשוב על החיים כהתפלגות נורמלית או התפלגות פעמון – יש קצת כאלה וקצת כאלה אבל הרוב באמצע. כמו גבהים של אנשים: יש קצת גבוהים וקצת נמוכים, אבל רובנו נמצאים באמצע. אבל מה לעשות, והרבה דברים בחיים